hardama.com

anesthesiologists rating
forum
anesthesiologists toolbox
complications in anesthesia
anesthesia by subspecialties
my anesthesia
types of anesthesia
anesthesia workup
what is anesthesia
who is the anesthesiologist

אמצעי ניטור בהרדמה

אמצעי ניטור בהרדמה

 

אמצעי ניטור הם אמצעי מדידה שונים המספקים מידע על פרמטרים מדידים. מגוון אמצעים עומדים לרשות המרדים לצורך ניטור מצבו של המטופל, על היבטיו השונים, במהלך ההרדמה ולאחריה. אמצעי ניטור מאפשרים השגת מידע מפורט ומדויק בזמן אמת, באופן שיאפשר התערבויות מתאימות מצד המרדים לשימור או תיקון המצב.


 אמצעי ניטור סטנדרטיים

 


אמצעי ניטור בסיסיים להרדמה כללית לפי המלצות ארגון המרדימים האמריקאי (
ASA ) כוללים-

-מוניטור אקג- ECG monitor- מדובר ב-3 או 5 מדבקות אקג המודבקות על החזה ומאפשרות הערכה של קצב הלב (כולל זיהוי הפרעות בקצב ומקצב הלב) ומאפייני ההולכה החשמלית הלבבית (כולל הפרעות חשמליות הנובעות מאיסכמיה לבבית-שנובעת מהפרעה באספקת החמצן לשריר הלב).

מדבקות מוניטור אקג

-מד רוויון חמצן- Pulse oxymeter- זהו מעין "קליפס" הלופת את אחת האצבעות. בצידו האחד ישנו מקור אור השולח שני גלי אור, האחד בתדר האדום והשני בתדר התת אדום. מן הצד השני ישנו חיישן שקולט את הגלים. גלי האור העוברים דרך האצבע נקלטים באופן חלקי בהמוגלובין המחומצן ובהמוגלובין הלא מחומצן. היחס בין שני תדרי הגל מאפשר להסיק על רמת ההמוגלובין המחומצן ומכאן על רמת רוויון החמצן בדם העורקי. המכשיר יודע להבדיל בין רקמת האצבע לבין הדם העורקי על פי הפולסציות של כלי הדם העורקיים באצבע.
זהו פרמטר חשוב ביותר בעבודת המרדים, המאפשר הערכה המשכית של חמצון המטופל, ומעבר לכך נותן הערכה על הזילוח לרקמות הפריפריות.

פלס-אוקסימטר- Pulse oxymeter

-מדידת לחץ דם בלתי פולשנית- Non invasive blood pressure monitoring  - מדידת לחץ דם בלתי פולשנית נעשית ע"י "מנג'טת לחץ דם" המלופפת סביב זרועו של המטופל. מכונת ההרדמה הינה בעלת מסוף המסוגל לנפח את המנג'טה ותוך שחרור הלחץ מופיעות תנודות לחץ. המכשיר יודע לזהות את הלחץ הממוצע ומכאן להסיק לגבי הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי של המטופל. מדידת לחץ הדם הבלתי פולשנית נעשית אחת לתקופה, כאשר התדירות הגבוהה ביותר היא אחת לדקה. משתמשים בתדירות זו בהשריית ההרדמה מפאת החשיבות של זיהוי מהיר של שינויי לחץ דם בתקופה קריטית זו. חולים לא יציבים או בעלי מחלות רקע קשות יכולים להצריך מדידת לחץ דם פולשנית הנותנת למעשה תמונה המשכית על לחץ הדם של המטופל (ראה בהמשך).

מנג'טת לחץ דם

-מדחום- Temperature monitoring- המדחום הנפוץ בשימוש בהרדמה דומה לכבל חשמל דק בעל קצה מעוגל. הכבל הזה מוכנס לרוב לחלל האף, פה או וושט על מנת להעריך את טמפרטורת הליבה. אמצעים אחרים למדידת חום כוללים מדחום על פני העור, קטטר שתן שבקצהו מדחום, מדחום המוכנס לרקטום ומדחום המצוי בקטטר ורידי מרכזי ומודד את טמפרטורת הדם. מדי חום אלה משמשים בעיקר בניתוחים בהם צפויים שינויים מהירים מכוונים או לא מכוונים בטמפרטורת הגוף, כגון ניתוחי לב בהם מושרית היפותרמיה לצורך שימור אברי הגוף החיוניים.

מדחום המוחדר ללוע

 

-לחץ חמצן במערכת ההנשמה והערכת אחוז החמצן הניתן למטופל -מכונת ההרדמה הבסיסית מורכבת מצג המציג את כל הפרמטרים המנוטרים במהלך הניתוח ומכונת הנשמה בלחץ חיובי. מכונת ההנשמה מקבלת אספקה של גזים שונים, כולל חמצן, אויר, וגז הרדמה (O2N) דרך צנרת בית החולים או ממיכלי גיבוי במכונת ההרדמה. הגז הקריטי ביותר לחולה הינו חמצן. במכונת ההרדמה קיימים מדי לחץ חמצן וכן מערכות המעריכות את אחוז החמצן הניתן לחולה באמצעות המנשם. אמצעים אלה, ואמצעי בטיחות נוספים, מונעים מתן תערובת גזים בעלת אחוז חמצן נמוך מידי לחולה, דבר העלול להיות הרה אסון.

מדדי ניטור נשימתיים

-רמת הפחמן הדו חמצני הנמדדת בסוף נשיפה-2 ETCO-End Tidal CO2- התהליכים המטבולים בגופו של אדם מנצלים חמצן ויוצרים פחמן דו חמצני. הפחמן הדו חמצני נפלט מהגוף בנשיפה. מכונת ההרדמה מצויידת באמצעי מדידה לרמת הפחמן הדו חמצני באויר הננשף מהחולה. מתקבל גל המתאר את רמת הפחמן הדו חמצני לאורך מחזור הנשימה. מדידה זו נותנת למרדים מידע רב על דרגת הייצור של פחמן דו חמצני, תפקוד מערכת הנשימה, מידת הפוטנטיות של דרכי האויר, תפקוד הלב, שלמות מערכת ההנשמה ועוד. רמת הפחמן הדו חמצני לכשעצמה הינה בעלת השלכות רבות על זילוח הדם לאיברים שונים ובינהם המוח. כמו כן, בהשריית ההרדמה וצנרור הקנה מדידת רמת הפחמן הדו חמצני מאפשרת לוודא מיקום נכון של צינור ההנשמה (מדידה חיובי לפחמן דו חמצני מכוונת למיקום בקנה, העדר פחמן דו חמצני מכוון למיקום שגוי בוושט).

רמת פחמן דו חמצני סוף נשיפתי

-ניטור קליני - מעבר לאמצעי הניטור הללו המרדים מנטר באופן המשכי את התנהגות המטופל ע"י התבוננות ובדיקה גופנית במהלך ההרדמה- סימנים קלינים נפוצים המשמשים במהלך הרדמה כוללים טונוס שרירים, הזעה, גודל האישונים, ודמעת.

 

מעבר לאמצעי ניטור בסיסיים אלה, יחליט המרדים, על פי שיקול דעתו ובהתבסס על מצבו הרפואי של החולה, הניתוח המיועד והסיבוכים הצפויים במהלך הניתוח ולאחריו, על אמצעי ניטור מתקדמים נוספים להערכת מצב החולה. אמצעים אלה יפורטו בהמשך.

 

 


ניטור מערכת העצבים המרכזית



-הערכת אישונים, בדיקה נוירולוגית, הערכת רמת ההכרה לפי
Glasgow coma scale (GCS)- הבדיקה הנוירולוגית מאפשרת הערכת תפקוד מערכת העצבים ומשמשת גם במתאר הפוסט-אופרטיבי, וגם במהלך ניתוחים מסויימים, הנעשים תחת הרדמה אזורית (למשל ניתוח carotid endarterectomy-ניתוח של עורקי התרדמה) וכן בניתוחים הנעשים בעירות (למשל awake craniotomy) או תחת סדציה או מצבים שבהם החולה מוער במהלך הניתוח תחת השפעת חומרים נוגדי כאב על מנת להעריכו נוירולוגית (wake up test).

BIS-/אנטרופי/EEG- מדובר במכשירים הקוראים את הגלים החשמליים של המוח דרך מדבקות המונחות על גבי המצח. שימוש באלגוריתמים מאפשר להסיק על עומק ההרדמה או על מידת דיכוי פעילות המוח. הפרמטרים הללו חשובים למשל בניתוחים בהם נדרשת רמה שטחית של הרדמה (לדוגמא בניתוח של פצוע קשה ולא יציב בהם אנו מעוניינים להמנע מהשפעות חומרי הרדמה שעלולות לפגוע בתפקוד הלב ולהוריד את לחץ הדם), או במצבים של חשש מ-awareness (מודעות) במהלך הרדמה (למשל בחולים המקבלים טיפול כרוני במשככי כאבים נרקוטים או במשתמשים בסמים- במקרים אלה תידרש רמת חומרי הרדמה גבוהה יותר).

ניטור אנטרופי- Entropy

NIRS-- מכשיר זה משתמש בגלים תת אדומים להערכת החמצון המוחי. מדבקות מונחות על גבי המצח ומתקבלת קריאה של רוויון החמצן של רקמת המוח. ניתן להשתמש בשתי מדבקות ולקבל הערכה של רוויון החמצן משני צידי המוח. אמצעי זה יכול לשמש במצבים בהם צפויה השפעה על החמצון המוחי במהלך ההרדמה (למשל בניתוחי לב או ניתוחים על עורקי התרדמה) וכן בניתוחים בחולים מסובכים בהם ירידה בחמצון המוחי עשוייה להיות אחת האינדיקציות הראשונות לירידה בתפקוד מערכת הלב וכלי הדם.

ניטור חמצון מוחי- NIRS

 מדבקות מכשיר NIRS למדידת חמצון מוחי

MEP (motor evoked potentials), SSEP (somato-sensory evoked potentials), AEP (auditory evoked potentials), VEP (visual evoked potentials-). אמצעים אלה מאפשרים להעריך שלמות של מסלולים עצביים מהמוח ועד לפריפריית הגוף ומשמשים במהלך ניתוחי ראש, עמוד שדרה, וכן בניתוחים בעלי פוטנציאל לפגיעה באספקת הדם לחוט השדרה (למשל ניתוחי אבי העורקים). ב-SSEP ניתן גירוי תחושתי באחת הגפיים וסנסור קולט את התגובה החשמלית המוחית- קיום של אות תקין מכוון לתפקוד תקין של המסלול המוליך את הגירוי המכאיב מהפריפריה דרך חוט השדרה ועד למוח. ב-MEP משתמשים בגירוי על פני הקרקפת המפעיל אזורים מוטורים מוחיים, פעילות זו מפעילה שרירים שונים בגוף, וזו נמדדת. קיום תקין של פעילות שרירית בתגובה לגירוי מהווה סמן לתקינות המסלול המוליך את הגירוי מהמוח, דרך חוט השדרה ועד לשריר. VEP הוא גירוי ויזואלי שנמדד ברמת המוח ו- AEP הוא גירוי שמיעתי.
חומרי הרדמה שונים משפיעים בדרכים שונות על אמצעי הניטור הללו ולכן על המרדים לעבוד בשיתוף פעולה עם הצוות המפעיל את אמצעי הניטור הללו על מנת לנצלם באופן מיטבי.

-TCDtranscranial Doppler - מתמר אולטרא-סאונד דופלר קטן המונח באזור הרכה (מדובר במתמר חיצוני ולא פולשני) מאפשר הערכת זרימות הדם בעורקי המוח תוך הדגמה של תסחיפים לעורקי המוח. כמו כן, בניתוחים מסויימים (למשל ניתוחים של אבי העורקים) בהם נאלצים לבצע עצירה מוחלטת של מחזור הדם לתקופה מוגבלת ובמקביל הזרמת דם בכיוון הפוך- מהמוורידים המוליכים אל המוח אל עורקי המוח, ניתן להעזר בשיטה זו על מנת למקום הקנולות המוחדרות לכלי הדם המובילים את הדם למוח. בניתוחים אחרים (למשל CEA- Carotid endarterectomy) מכשיר זה יכול לשמש להערכת זרימת הדם מוחית מעורקים אלטרנטיבים בזמן ביצוע הפרוצדורה על העורק המנותח החסום.

-לחץ תוך גולגולתי- ICP (intracranial pressure) monitor- הגולגולת הינה קופסא סגורה ובתוכה קיים לחץ. שימור הלחץ בגבולות הנורמה נדרש לצורך זילוח דם תקין לרקמת המוח. עליה בלחץ התוך גולגולתי הינה מסכנת חיים. מצבים מסויימים עלולים להעלות את הלחץ התוך גולגולתי והם כוללים גידולים תוך גולגולתיים, דימומים תוך גולגולתיים, עלייה בייצור או הפרעה בפינוי נוזל השדרה (שהינו נוזל המקיף את המוח ונמצא גם בחללים המצויים במוח). מקרים מסויימים מחייבים ניטור המשכי של רמת הלחץ התוך גולגולתי. ניטור זה נעשה באמצעות קדיחת חור בגולגולת והחדרת קטטר דקיק המודד את לחץ נוזל השדרה באופן המשכי. מדידת הלחץ מאפשרת למרדים להתערב באמצעים טיפוליים שונים על מנת להוריד את הלחץ התוך גולגולתי.

-הערכה פולשנית של החמצון המוחי-Cerebral oxymetry -מדי לחץ תוך גולגולתי מסויימים (ראה לעיל') כוללים גם מתמר למדידת רמת החמצן ברקמת המוח. מדד זה מאפשר הערכה של זילוח דם וחמצון של איזור מוחי ספציפי אליו הוחדר המתמר לצורך הכוונת התערבויות טיפוליות.

-הערכת רווין החמצן בווריד הג'וגולרי-Jugular venous Oxygen saturation- הוריד הג'וגולרי הינו וריד המנקז הדם המזלח את המוח, הערכת פרמטרים מטבולים בדם מהוריד הג'וגולרי (ובינהם רוויון החמצן בדם הג'וגולרי) מאפשרים להסיק על המצב המטבולי המוחי.

 


ניטור מערכת עצב שריר

 

הרדמה מצריכה לעיתים קרובות שימוש בחומרי מרפי שרירים (muscle relaxants) מסוגים שונים. מרפי השרירים משמשים לצורך הקלת ביצוע צנרור קנה, לשיפור חשיפת השדה הניתוחי, ולהבטחת העדר תנועה בניתוחים מסויימים. חזרה של תפקוד השרירים מחוייב בהערת החולה והוצאת צינור ההנשמה לצורך הבטחת פעולת נשימה תקינה, ולצורך שמירה על נתיב האויר פתוח. חשיבות הערכת תפקוד השרירים עולה בחולים הסובלים ממחלות שריר בהם תפקוד השרירים לקוי עוד לפני מתן חומרים מרפי שרירים.
הערכה של תפקוד השרירים מתאפשרת הן בהערכה קלינית והן באמצעות מכשיר המגרה את השריר להתכווצות.

-הערכה קלינית- הערכה זו הינה פחות מדויקת לעומת השימוש ב-nerve stimulator. היא כוללת הערכה וויזואלית או במישוש של פעולות המטופל- כגון הרמת ראש, לחיצת יד, תפיסת כפיס עץ באמצעות השיניים, ועוד.

Nerve stimulator-- מכשיר זה מאפשר הערכת תפקוד השרירים באזורים שונים בגוף [השכיח בינהם- שריר ה- adductor policis- השריר המקרב של האגודל. שרירים אחרים הם השריר סביב העין (orbicularis oculi), השריר המרים את הגבה (corrugator supercilli) או שרירי כף הרגל]. פולס חשמלי מופעל על העצב המפעיל את השריר (במקרה של השריר המקרב של האגודל- העצב האולנרי). הפעלת הפולס נעשית באמצעות הדבקת מדבקות על פני העור שמעל העצב. הפעלת העצב מגרה את השריר, שמתכווץ. מידת ההתכווצות ניתנת להערכה באמצעים שונים. שיטות שונות לגירוי השריר מאפשרות הערכת תפקוד השריר במהלך השלבים השונים של פעולת מרפי השרירים.

nerve stimulator- מגרה עצב חשמלי

 


ניטור המערכת הקרדיווסקולרית



-קטטר פולשני למדידת לחץ דם המשכית-
Invasive blood pressure- מדידת לחץ דם המשכית באמצעות קטטר המוחדר לאחד מעורקי הגוף נדרשת כאשר צפויים במהלך ההרדמה שינויים מהירים בלחץ הדם המחייבים תגובה מהירה, בד"כ בחולים מורכבים עם מחלות לב וכלי דם וכן בפרוצדורות מורכבות וממושכות. מערכת המדידה מאפשרת גם לקיחת דגימות דם עורקיות להערכת רמת הגזים, האלקטרוליטים, המוגלובין ולקטט בדם העורקי. האתר הנפוץ ביותר להחדרת הקטטר העורקי הוא העורק הרדיאלי בשורש כף היד.

אתרים אלטרנטיבים כוללים את העורק האולנרי בשורש כף היד, העורק הברכיאלי באזור המרפק או בזרוע, העורק הפמורלי במפשעה, או הדורסליס פדיס בגב כף הרגל. 

העקומה ההמשכית המתקבלת מדידת לחץ הדם ההמשכית טומנת בחובה רמזים רבים על המצב ההמודינמי של החולה, כולל סטטוס הנוזלים והפרעות שונות בתפקוד הלב וכלי הדם.

-קטטר ורידי מרכזי-Central venous catheter- קטטר המוחדר לוריד מרכזי נדרש לצורך מתן תרופות מכווצות כלי דם פוטנטיות (מחשש לפעפוע התרופה במתן בוריד פריפרי ונזק איסכמי לרקמות), לצורך מתן נוזלים בקצב מהיר (בעיקר באמצעות קטטרים ורידיים בעלי קוטר עבה), וכן לצורך מדידת לחצים ורידיים ולקיחת דגימות דם ורידיות (למשל הערכת רוויון החמצן הורידי המרכזי-מדד המשמש בהערכת מצבי שוק). הקטטר הורידי המרכזי מוחדר בתנאים סטרילים אל הווריד הג'וגולרי הפנימי או החיצוני בצוואר, הווריד הסבקלוויאני מתחת לעצם הבריח, או הווריד הפמורלי במפשעה. סיבוכים של הפרוצדורה הזו כוללים זיהום מקומי או סיסטמי (יותר בורידים הפמורלים), פנימוטורקס (יותר בוריד הסבקלוויאני/ג'וגולרי), דימום ודיקור שגוי של עורק, ופגיעה במבנים עצביים סמוכים. מרדימים רבים מבצעים את החדרת הקטטר הורידי המרכזי בסיוע אולטראסאונד, המסייע בצמצום הסיבוכים.

 

-קטטר בעורק הריאה- Pulmonary artery catheter-PAC- מדובר בקטטר ארוך המוחדר לעורק הריאה דרך וריד מרכזי. הקטטר עובר דרך מדורי הלב הימניים (עליה ימנית וחדר ימני) ומשך אל עורק הריאה. קטטר זה מאפשר מדידה המשכית של הלחצים בעליה הימנית, בחדר הימני ובעורק הריאה וכן מדידת pulmonary wedge pressure ע"י ניפוח בלונית קטנה בקצה הקטטר- לחץ הנותן הערכה של הלחצים בעליה השמאלית של הלב. בנוסף לכך אמצעי זה מאפשר מדידת תפוקת הלב בשיטת תרמודילוציה, וכן מדידת טמפרטורת הדם. שימוש בקטטר עורק הריאה נעשה בחולים מורכבים עם הפרעה קשה בתפקוד הלב, תפקוד המסתמים או עליה קשה בלחץ העורקי הריאתי, בעיקר בניתוחי לב, אך גם בניתוחים מורכבים אחרים ובמתאר הפוסט-אופרטיבי. הפרמטרים הרבים הנגזרים מכלי זה מאפשרים הכוונה של הטיפול בהתאם לפרמטרים הפיזיולוגים של המטופל.

קטטר swan ganz

קטטר swan ganz לאחר שהוחדר לווריד הג'וגולרי מימין ומחובר למערכת ניטור לחצים

 

TEE- Trans-esophageal echocardiography-- מתמר אקו מוארך דמוי צינור המוחדר אל הוושט של המטופל תחת הרדמה כללית או סדציה, ומאפשר הערכת תפקוד הלב ומסתמי הלב בזמן אמת. מתמר האקו נותן תמונה דו מימדית ואף תלת מימדית של מרכיבי הלב. אמצעי זה משמש לעיתים קרובות מאד את המרדים בניתוחי לב או בניתוחים אחרים כאשר מדובר בחולים מורכבים. אמצעי זה מאפשר אבחון מהיר של הפרעות המודינמיות ומתן טיפול מתאים (נוזלים, חומרים אינוטרופים התומכים בהתכווצות הלב, חומרים מכווצי כלי דם וכו').

מתמר TEE המוחדר לוושט

 

מוניטור TEE

Precordial echo-- מתמר אקו פרהקורדיאלי הינו מתמר המודבק במהלך הניתוח על חזה המטופל, מול הלב. המתמר מתרגם את תנועת הדם במדורי הלב לגלי קול. מכשיר זה משמש את המרדים לזיהוי מוקדם ומדויק של תסחיפי אויר (אויר החודר דרך השדה הניתוחי אל מערכת כלי הדם הורידיים המתנקזים אל הלב), בעיקר בניתוחים המועדים לכך (למשל ניתוחי ראש במנח ישיבה). סיבוך מסוכן זה מחייב זיהוי מהיר וטיפול מיידי הכולל שינוי מנח החולה למניעת כניסת אויר נוסף, שאיבת אויר ממדורי הלב הימניים באמצעות קטטר ורידי מרכזי, מתן 100% חמצן, ותמיכה באינוטרופים/ווזופרסורים.

Vigileo, PICCO, NICOM Chitaa-- אמצעים רבים ומגוונים נוספים קיימים לצורך ניטור המודינמי, תוך התמקדות בתפוקת הלב, ומידת התגובתיות למתן נוזלים (כלומר, עד כמה מתן נוזלים ישפר את מצב החולה). מרכזים רפואיים שונים עושים שימוש במכשירים שונים בהקשר זה.

 


ניטור מערכת הנשימה



-מד רוויון חמצן
- ראה אמצעי ניטור סטנדרטים.

-לחצי, נפחי וזרימות ההנשמה- כפי שפורט לעיל', מכונת ההרדמה כוללת צג המציג נתונים ממספר רב של אמצעי ניטור. מערכת ההנשמה במכונת ההרדמה הינה מערכת המפעילה לחץ חיובי ובכך מניעה תערובת גזים אל ריאות החולה דרך צנרת המנשם וצינור ההנשמה המוחדר לקנה הנשימה של המטופל. ישנן צורות הנשמה רבות המותאמות למצבים שונים ולחולים שונים, ופרמטרים רבים בהם שולט המרדים לצורך התאמת ההנשמה למצב החולה. אמצעי ניטור מגוונים עומדים לרשות המרדים ובינהם מערכות המודדות את לחצי ההנשמה, את הזרימות במעגל צנרת המנשם, ואת הנפחים המועברים לחולה. שקלול הנתונים הללו מסייע למרדים לאבחן מצבים שונים מתוך מגוון המצבים הנשימתיים העשויים להתפתח במהלך הרדמה (לדוגמא, חזה אויר, ברונכוספזם, לרינגוספזם, הנשמת שגויה של ריאה אחת, קיפול צנרת ההנשמה, וכו').

-אחוז החמצן הנשאף והננשף- ראה אמצעי ניטור בסיסיים.

-אחוז חומרי ההרדמה הנדיפים הנשאפים והננשפים- מכונת ההרדמה מכילה מודול המאפשר הערכת רמות גזי ההרדמה הנשאפים והננשפים. כך יכול המרדים להעריך את עומק ההרדמה הצפוי. מונח רלוונטי בהקשר זה הוא – MAC-minimal alveolar concentration- זהו ריכוז הגז הנשאף שיביא להעדר תנועה בתגובה לגירוי כירורגי מכאיב ב-50% מהאוכלוסיה. המרדים יכוון את ריכוז גזי ההרדמה על פי ה-MAC המתאים לגז ההרדמה הספציפי ועל פי מאפייני החולה (מצבי חולי שונים יוצרים שינויים ברמת ה-MAC בחולה הספציפי) והגירוי הכירורגי.

-בדיקת דם לגזים-Arterial Blood Gases- ברוב חדרי הניתוח קיימים מכשירים לבדיקת דם לגזים בסמוך לחדר הניתוח. הבדיקה היא מהירה והתשובות מתקבלות באופן מיידי. הפרמטרים הנבדקים הינם רמת החמצן והפחמן הדו חמצני בדם, PH, רוויון החמצן בדם, אלקטרוליטים- סידן, נתרן ואשלגן, רמת המוגלובין וההמאטוקריט, ולקטט. הפרמטרים הללו רלוונטים מאד למצבים האקוטים והבסיסיים העלולים להתפתח במהלך הרדמה ובמתאר סביב הניתוח ומסייעים למרדים בקבלת ההחלטות הטיפוליות.

מכשיר לבדיקת רמות גזים, אלקטרוליטים והמוגלובין בדם

 


ניטור כלייתי



-קטטר שתן
-קטטר שתן הינו צינורית דקה המוחדרת דרך השופכה אל שלפוחית השתן. הקטטר מאפשר איסוף השתן והערכת תפוקת השתן מידי שעה וכן לקיחת דגימות שתן לבדיקת רמת האלקטרוליטים, קריאטינין וכו'. קטטר השתן מאפשר פינוי שלפוחית השתן בניתוחים ארוכים שאינם מאפשרים התרוקנות של המטופל בכוחות עצמו,

קטטר שתן

מיכל לאיסוף ומדידת כמות השתן

-בדיקות דם לתפקודי כליה (קריאטינין, אוריאה, אלקטרוליטים)- ישנם מגוון מצבים העשויים לפגוע בתפקוד הכליה במהלך ניתוח והרדמה ולאחריהם (ירידה בלחץ הדם ובזילוח הדם לכליה, פגיעה בכלי הדם המספקים את הכליות, שימוש בחומרי ניגוד תוך כדי ניתוח, הפרשת הורמוני סטרס ובינהם ADH (Antidiuretic hormone) המפחית את תפוקת השתן, פגיעה בבלוטת יותרת המוח וכתוצאה מכך תת הפרשת ADH והפרשת יתר של שתן). בדיקות דם להערכת תפקוד הכליה יכולות לשמש הן תוך ניתוחית ובעיקר במתאר ההתאוששות להערכת שינויים בתפקוד הכליה ולהכוונת הטיפול (מתן נוזלים, מתן משתנים, דיאליזה, הבססת השתן וכו').

מבחנות לבדיקת דם

-בדיקות שתן- בדיקות שתן (בעיקר לאלקטרוליטים ואוסמולריות) עשויות לסייע באבחון מצבים רפואיים הרלוונטים למתאר הפרי-אופרטיבי (כולל סיוע בהבדלה בין הגורמים השונים לאי ספיקת כליות).

 מבחנה לבדיקת שתן


ניטור חום הגוף

 

 

-מדחום בשלפוחית השתן/רקטום/לוע/וושט/עורי- ראה אמצעי ניטור סטנדרטים.

 


ניטור המאטולוגי



-הערכה קלינית-
המרדים מעריך באופן מתמשך תוך כדי ניתוח את אבדני הדם (לפי כמויות המצטברות באמצעי שאיבת דם-סקשיין, פדים ספוגים בדם, השדה הניתוחי והמצב ההמודינמי של החולה), וכן את המצב הקרישתי של החולה (על בסיס אופן הדימום בשדה הניתוחי, ובדיקות נוספות כפי שיפורט להלן).

TEG--זוהי בדיקת דם הנעשית במתאר חדר הניתוח או טיפול נמרץ ומאפשרת הערכה כוללת של המצב הקרישתי של החולה כולל הערכת תפקוד גורמי הקרישה, תפקוד טסיות הדם, ותפקוד המערכת הפיברינוליטית (מערכת פירוק קרישי הדם). הבדיקה הזו מהירה ביחס לבדיקות הדם הסטנדרטיות לתפקודי קרישה, ומאפשרת תגובה מהירה של המרדים במתן מוצרי דם (כדוריות אדומות דחוסות, פלסמה, קריו, טסיות, ומוצרי דם אחרים) בהתאם למצב הקרישתי של החולה.

מכשיר TEG להערכת התפקוד הקרישתי

תוצאה גרפית של בדיקת TEG

-בדיקות דם לתפקודי קרישה-בדיקות דם לתפקודי קרישה (PT, PTT ) ורמת טסיות הדם (ספירת דם) יכולות להלקח במהלך ניתוח להערכת המצב הקרישתי והכוונת הטיפול במוצרי דם.

מבחנות לבדיקות דם

-המוגלובין- המוגלובין הינו חלבון המצוי בכדוריות הדם האדומות ומתפקידיו לשאת ולהוביל חמצן לרקמות. רמת ההמוגלובין היא מרכיב משמעותי בקיבולת העברת החמצן לרקמות (Oxygen delivery). אבדן דם בניתוח או כתוצאה מחבלה יוביל לנפילה בהמוגלובין וביכולת נשיאת החמצן בדם, דבר המצריך מתן כדוריות דם דחוסות. הערכת רמת ההמוגלובין במהלך ניתוח ובמתאר הפוסט-אופרטיבי היא חשובה מאד בהכוונת הטיפול ויכולה להעשות הן בבדיקה מהירה (ראה דם לגזים) והן בבדיקת ספירת דם מלאה במעבדה.

שתף...

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן