hardama.com

anesthesiologists rating
forum
anesthesiologists toolbox
complications in anesthesia
anesthesia by subspecialties
my anesthesia
types of anesthesia
anesthesia workup
what is anesthesia
who is the anesthesiologist

מהלך ההרדמה

מהלך ההרדמה הינו תהליך מורכב שמתחיל בהשראת ההרדמה (אינדוקציה) כפי שפורט ב"דקות הראשונות בחדר הניתוח", וממשיך ברצף מתמשך של פעולות שנעשות ע"י הרופא המרדים, חלקן מתוכננות מראש וחלקן מהוות תגובה למצב המטופל כפי שמשתקף ממצבו על פי מהלך הניתוח, הניטור התוך ניתוחי והשיפוט הקליני של המרדים.

לאחר השראת ההרדמה (induction) על המרדים לבחור את אופן המשך ההרדמה (maintenance). במידה ומדובר בהרדמה כללית מדובר במגוון רחב של חומרים (גזי הרדמה מסוגים שונים, חומרים היפנוטים, אמנסטים, נרקוטים, ומרפי שרירים), שממשיכים להנתן תוך ורידית, בגזי ההרדמה הניתנים למטופל תוך הנשמתו, ובמקרים אחרים מתן בדרכים אלטרנטיביות. קרא/י עוד על חומרי הרדמה ב"ארגז הכלים של המרדים- תרופות".

שילובי תרופות שונים הינם בעלי השפעות מכרעות על מצבו של החולה. מחלות שונות מחייבות שימוש בחומרים מסויימים ומצבים אחרים מצריכים המנעות מחומרים אחרים. על כן תפירת הרדמה לחולה היא חשובה ביותר להצלחת ההרדמה והניתוח ולצורך מניעת סיבוכים בהמשך.

במקביל לכך על המרדים לשמר או לשפר את מאפייני מערכת הלב וכלי הדם באופן שיאפשר אופטימיזציה של מצב החולה ומצד שני מתן תנאים אופטימלים למנתח. הרופא המרדים שולט במספר רב של פרמטרים הקשורים למערכות הלב, כלי הדם והנשימה. לדוגמא, ניתוחים מסויימים מצריכים שמירה על לחץ דם נמוך על מנת לצמצם דימום ולשפר את הויזואלזציה של שדה הניתוח. במקרים הללו צריך למצוא המרדים את שביל הזהב בין לחץ דם נמוך שיאפשר ניתוח בתנאים אופטימלים לבין לחץ דם שיאפשר למטופל לשמר את תפקודי מערכותיו החיוניות. המרדים עושה זאת באמצעים תרופתיים ומכניים שונים.

במהלך הניתוח המרדים עוקב בדקדקנות ובאופן מתמיד, הן חזותית והן שמיעתית, על פרמטרים שונים שמנוטרים באופן המשכי, כגון- לחץ הדם, קצב הלב ומקצבו, רמת רוויון החמצן בדם, טמפרטורת הגוף של החולה, קצב ההנשמה, נפח נשימה, לחצי ההנשמה, קצב זרימת הגזים, רמת גזי ההרדמה בגז הנשאף והננשף, עוצמת התכווצות השרירים, פרמטרים הקשורים לתפקוד החשמלי של המוח, תפוקת השתן, בדיקות דם במהלך הניתוח ופרמטרים רבים אחרים. המעקב אחר הפרמטרים הללו נותן למרדים תמונה מקיפה על מצב החולה בכל רגע נתון (להרחבה על אמצעי הניטור בהרדמה לחץ/י כאן) ומאפשר התערבויות מגוונות לתיקון הפרעות הנוצרות כתוצאה מההרדמה או הניתוח ובהקשר למצבו הרפואי של החולה. התערבויות אלה כוללות בין השאר מתן חומרים לשליטה על לחץ הדם, קצב הלב, תפוקת הלב, תפוקת השתן, עומק ההרדמה, מידת האנלגזיה (שיכוך כאב), הרפיית שרירים, תפקוד הריאה ודרכי האויר, מערכת קרישת הדם ומרכיבי הדם השונים, וכו' וכו' (להרחבה ראה/י "ארגז הכלים של המרדים").

כמובן שבמקרה של החייאה במהלך הניתוח המרדים משמש בתפקיד מפתח הן בניהול המקרה והן בטיפול בפרמטרים הרלוונטים השונים.

בתום הניתוח על המרדים לקבל החלטה האם להעיר את החולה בחדר הניתוח, תוך חזרה לנשימה ספונטנית וביצוע של "אקסטובציה" (הוצאת צינור ההנשמה), או להותיר את החולה מונשם ומורדם ולהוציאו במצב זה לחדר ההתאוששות או ליחידת טיפול נמרץ לצורך המשך טיפול או התעוררות הדרגתית ומבוקרת יותר. הסיבות להשארת חולה מונשם ומורדם כוללות בין היתר אי יציבות המודינמית (הקשורה ללחץ הדם ותפקוד הלב) על סיבותיה השונות, אי יציבות נשימתית, הפרעה צפויה בנתיב האויר וכו'.

שתף...

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן