הרדמה לניתוחי אף, אוזן וגרון

תחום זה יוצר אתגרים מגוונים למרדים שכן מערב במקרים רבים את נתיב האויר שקשור באופן הדוק לעבודתו של המרדים.

-          לעיתים נדרשים המרדים והמנתח לחלוק את אותו שטח עבודה הרלוונטי לנתיב האויר ונדרש שיתוף פעולה מיטבי בינהם. הרדמה לניתוח המערב את נתיב האויר מצריך מהמרדים הכרות מעמיקה בשיטות אלטרנטיביות לשימור פוטנטיות והנשמת החולה.

-          לעיתים מגיע החולה עם חסימה בחלקים שונים של נתיב האויר, דבר שמצריך הכנה מוקדמת ושיטות מיוחדות להבטחת נתיב האויר פתוח.

מצבי חירום שונים עשויים ליצור חסימות מסכנות חיים של נתיב האויר ולעיתים קרובות המרדים הוא שנותן את המענה באבטחת נתיב האויר במיון (צנרור קנה או בשיטות אחרות).

תחום האף, אוזן וגרון כולל מגוון ניתוחים, חלקם קצרים ופשוטים טכנית [כמו myringotomy (כפתורים), tonsillectomy (כריתת שקדים), או ניתוחים אפיים פשוטים] ואחרים מורכבים וממושכים (ניתוחי ראש צוואר לכריתת גידולים למשל).

נדון בדף זה בניתוחים ובמצבים השונים הרלוונטים לתחום האף, אוזן וגרון.

מאפיין משותף לכל ניתוחי האף, אוזן וגרון- הצורך בהבטחת נתיב אויר פתוח המאפשר נשימה ספונטנית או הנשמה של המטופל. מאחר וחלק מהמצבים הדורשים ניתוח אף אוזן וגרון נובעים מהצרות או שינוי צורה בנתיב האויר וחלק מהניתוחים מערבים כשלעצמם את נתיב האויר, יהיו מקרים בהם ידרוש המרדים הערכה מקיפה טרום ניתוחית בבדיקה גופנית ובדיקות דימות של נתיב האויר.
לרשות המרדים עומדים אמצעים רבים לטיפול בנתיב האויר (ראה/י אמצעים להשתלטות על נתיב האויר) ושיטות הנשמה מגוונות למצבים השונים.  במהלך ניתוחים מסויימים תדרש לעיתים הפסקה לפרקים של הניתוח לצורך שיפור ההנשמה ושמירת החמצון והאוורור (פינוי פחמן דו חמצני) של המטופל.

אנטומיה בסיסית