hardama.com

הרדמה איזורית נויראקסיאלית

הרדמה אזורית נויראקסיאלית יוצרת חסימה של העברת האותות העצביים ברמת חוט השדרה ושורשי העצבים היוצאים ממנו. חומר ההרדמה המקומית (החומר המאלחש) מוזרק בקרבת המבנים הללו. הרדמה אזורית נויראקסיאלית נחלקת להרדמה אפידורלית/קאודלית והרדמה ספינלית.

עמוד השדרה מורכב מחוליות המחוברות בינהן באמצעות דיסק בינ-חולייתי וכן רצועות רקמת חיבור. החוליות השונות דומות במבנה הבסיסי וכוללות גוף חוליה (body), לוחיות (lamina), רגליות (pedicle), וזיזים רוחביים ואחוריים (transverse and spinous processes). 5 המבנים הללו מסודרים במעגל ויוצרים את ה- vertebral foramen. כאשר מחברים את החוליות לכדי עמוד השדרה ה- vertebral foramen הופכים יחדיו לתעלת השדרה (spinal canal). תעלה זו מכילה את חוט השדרה.

חוט השדרה עטוף ב-3 קרומים (כך גם המוח) pia, arachnoid, ו- dura. ה-pia צמודה לחוט השדרה, ה- arachnoid (הקרום העכווישי) נראה כקורי עכביש ומצוי בין ה- pia ל- dura. ה- dura הינה רקמת חיבור, והיא המעטפת החיצונית. מחוץ לרקמת ה- dura ישנה רקמת שומן, כלי דם ורצועות רקמת חיבור נוספות בין זיזי החוליות.

בין הקרום העכווישי לבין חוט השדרה מצוי נוזל השדרה (cerebrospinal fluid-CSF), נוזל זה, הרכבו, כמותו והלחץ שהוא יוצר הם בעלי חשיבות רבה.
משני צידי חוט השדרה יוצאים לאורך עמוד השדרה, בין כל שתי חוליות, שורשי עצבים. השורשים הללו מתאחים לכדי עצב שמעצבב אזור מסויים בגוף הקרוי דרמטום.