הרדמה לניתוחי לב

מחלת לב הינה מבין גורמי התחלואה והתמותה המשמעותיים בעולם המערבי. לעיתים הטיפול במצב הלבבי מצריך התערבות בצנתור או ניתוח. מקרים אלה מצריכים עיבוד מלא בהיבט ההרדמתי שכן מדובר בחולים מורכבים העוברים פרוצדורות מורכבות, עבורם ההרדמה צריכה "להתפר" בקפידה על מנת למנוע , לצמצם ולטפל בסיבוכים צפויים ושאינם צפויים.

גורמי סיכון למחלה טרשתית כלילית (הגורמת להפרעה באספקת הדם לשריר הלב ולאוטם שריר הלב) כוללים מין, גזע, רקע משפחתי של מחלה כלילית, יתר לחץ דם, סכרת, יתר שומנים בדם, מצבי קרישתיות יתר, ומצבים גנטיים מסוימים הקשורים לסטטוס הדלקתי, אינטראקציות של מולקולות שונות במערכת הלב וכלי הדם, ועוד.

שילוב של מרכיבים אלה ואחרים באים לידי ביטוי בתחלואה ותמותה סביב ניתוח לב, שהינו בבחינת מבחן תגר למערכות הגוף השונות. למשל, וריאציה גנטית במרכיבים של המערכת החיסונית מעלים סיכון לסיבוכים נוירולוגים לאחר ניתוח לב בשל היווצרות תגובה דלקתית שאינה תקינה. וריאציות גנטיות אחרות שמות את החולה בסיכון להפרעה כלייתית לאחר ניתוח לב.