הרדמה לניתוחי כלי דם

ניתוחים ווסקולרים הינם בין הניתוחים המאתגרים ביותר עבור המרדים, הן בגלל המורכבות של הפרוצדורות הווסקולריות הפתוחות והשפעתן המשמעותית על מערכות הגוף השונות, והן בשל הגיל המתקדם של המנותחים וקיומן של מחלות רקע מורכבות וקשות המערבות מערכות מרכזיות בגוף ובראשן כלי הדם הכליליים (של הלב) (סיבוכים לבביים הם השכיחים ביותר לאחר ניתוח כלי דם גדול).

טרשת עורקים הינה מחלה שכיחה ומערבת למעשה את כל העורקים בגוף בדרגות שונות בחולים השונים. הרובד הטרשתי מתפתח לאורך השנים בדפנות כלי הדם (החל בילדות). עם התפתחותו, הרובד הטרשתי , המכיל בעיקר שומן ותאי דלקת שונים, יכול לחסום את זרימת הדם בחלוף השנים או להקרע ולגרום להווצרות קריש דם חוסם או סיבוכים אחרים של כלי הדם. מדובר בתהליך איטי שאינו מלווה בסימפטומים במהלך התפתחותו עד להופעת הסיבוכים.

התבטאותה של המחלה מבוססת על האיבר אותו מספקים העורקים הפגועים. למשל,

-          טרשת עורקים של העורקים הכליליים (עורקי הלב) תתבטא בכאבים בחזה (אנגינה פקטוריס) ובהתקפי לב (אוטם שריר הלב),

-          טרשת עורקים של עורקי התרדמה (עורקים המספקים את המוח) עלולה להתבטא בשבץ מוחי.

-          טרשת עורקים תתכן גם בעורקים המספקים את הכליות (הפרעה כלייתית לפני ניתוח מהווה גורם סיכון משמעותי להחמרתה לאחר הניתוח), מעי, גפיים (תתבטא בכאבים בגפיים במאמצים ולעיתים איסכמיה קריטית של גפה) וכן איברים נוספים,

-          הטרשת העורקית עלולה לערב את אבי העורקים ולגרום לשינויים מבניים מסוכנים כשלעצמם (מפרצת, דיסקציה).

גורמי סיכון לטרשת עורקים כוללים גיל, מין זכר, רמת כולסטרול LDL גבוהה ו-HDL נמוכה, סכרת, יתר לחץ דם, העדר פעילות גופנית, היסטוריה משפחתית, שמנות ועישון, וכן גורמים גנטים המעורבים בתהליכים מטבולים שונים בתהליך הווצרות הרובד הטרשתי.

הערכה קדם ניתוחית

חולים רבים הסובלים ממחלות כלי דם יסבלו גם ממחלות רקע נוספות כגון סכרת, יתר לחץ דם, הפרעה כלייתית, לבבית וריאתית. לפיכך ניתוחי כלי דם מצריכים הערכה קדם ניתוחית מקיפה, תוך התמקדות באופטימיזציה של מצב החולה.

הלב מהווה מוקד מרכזי בהערכה הקדם ניתוחית שכן הוא גורם תחלואה ותמותה מוביל לאחר ניתוח כלי דם. שיעור מחלות הלב בקרב חולים המועמדים לניתוח כלי דם הוא גבוה מאד.
על כן, עבור ניתוחי כלי דם גדולים ידרש החולה לעבור סדרת בדיקות לבירור מצב כלי הדם הכליליים ותפקוד הלב (אקג, מבחן מאמץ, מיפוי לב, אקו לב ואף צנתור לב). הערכה קדם ניתוחית זו תאפשר להערך עוד לפני הניתוח במתן תרופות (חוסמי ביתא) המפחיתות את עבודת הלב ומקטינות את הסיכון הלבבי סביב הניתוח, וכן תאפשר למרדים לתכנן את ההרדמה בצורה האופטימלית תוך ניטור מתאים (למשל קטטר עורקי למדידת לחץ דם המשכית, אקו לב באמצעות מתמר וושטי, לעיתים קטטר ורידי מרכזי או קטטר בעורק הריאה), שימוש בשילובים הרדמתיים היוצרים פחות עומס על הלב בשלבי ההרדמה השונים ושמירה על לחץ דם ותפוקת הלב באופן המאפשר זילוח תקין של האיברים השונים).

בשנים האחרונות ישנה נטיה לכיוון ניתוחי כלי דם פחות פולשניים תוך שימוש בטכניקות צנתוריות וטיפולים אנדווסקולרים (הכנסת תומכנים המותאמים לכלי הדם של החולה באמצעות צנתור).