סיבוכים בהרדמה כללית - סיבוכים נוירולוגים ושריריים
- פרטים
- נוצר ב 28 ספטמבר 2012
- נכתב על ידי דר' גרג'י יונתן
- כניסות: 344982
סיבוכים נוירולוגים ושריריים
שבץ מוחי
שבץ מוחי הוא סיבוך לא שכיח של הרדמה וניתוח ומסכן בעיקר קשישים או חולים עם טרשת עורקים מתקדמת. גורמים מעידים לשבץ מוחי כוללים תנודות משמעותיות של לחץ הדם, תנוחות מסויימות במהלך הניתוח, מניפולציה של עורקי התרדמה (בצוואר), וניתוחים/פרוצדורות מסוימים.
חוסר חמצון מוחי
החמצון המוחי הוא קריטי. הפרעה בחמצון המוחי לזמן קצר עלול לגרום לחסרים נוירולוגים קבועים ואף למוות. הפרמטרים הקשורים לחמצון המוחי כוללים את רוויון החמצן בדם, תפוקת הלב, רמת ההמוגלובין, רמת הפחמן הדו חמצני בדם, הלחץ התוך גולגולתי וגורמים אחרים. מחלות רקע של המטופל (למשל הצרות של עורקי התרדמה הצוואריים המוליכים דם למוח) ואף תנוחת המטופל בניתוח משפיעים על החמצון המוחי. המרדים שולט בכל הפרמטרים הללו ועליו להבטיח אופטימיזציה של החמצון המוחי.
פגיעה בחוט השדרה
פגיעה בחוט השדרה עם השלכות נוירולוגיות (למשל שיתוק גפיים), עלולה להווצר בניתוחים מסויימים (למשל ניתוח כלי דם גדול של אבי העורקים שעלול לערב את אחד העורקים המרכזיים המספקים דם לחוט השדרה). הרדמה אזורית נויראקסיאלית (הרדמה אפידורלית או ספינלית) עלולה במצבים מסויימים לגרום לנזק לחוט השדרה (למשל במצבי הפרעה לקרישת הדם תתכן הצטברות של המאטומה (שטף דם) סביב חוט השדרה באזור הדקירה, לגרום ללחץ על חוט השדרה ולנזק. במצבים נדירים אחרים יתכן זיהום באזור חוט השדרה כתוצאה מכניסת פתוגן (חיידק) מאזור הדקירה.
המרדים צריך להיות מודע למצבים המסכנים את תפקודו התקין של חוט השדרה ולנקוט באמצעים למניעת הפגיעה [למשל- בניתוחי כלי דם גדולים- ישנם מגוון התערבויות תרופתיות ואחריות (למשל פינוי נוזל השדרה באופן מבוקר לצורך שיפור אספקת הדם לחוט השדרה) או בהרדמה ספינלית או אפידורלית (זיהוי מבעוד מועד מצבי דמם שעלולים לסכן בהצטברות דם סביב חוט השדרה כתוצאה מהפרוצדורה, המנעות מביצוע הרדמה זו במהלך זיהום כלל גופי, המנעות מביצוע הרדמה זו במצ במצבים שבהם יש לחץ תוך גולגולתי מוגבר על מנת למנוע הרניאציה (בלט) מסוכן של אזורים במוח.
פגיעה בעצבים פריפרים
פגיעה בעצבים פריפרים (בעיקר עצבי הגפיים) תתכן כתוצאה מלחץ של מרכיבים של שולחן הניתוחים, השכבה לא נכונה ושכיבה ממושכת במנח מסויים, ממניפולציות כירורגיות סביב העצב, ולעיתים נדירות מהסננת חומרי הרדמה מקומית (כחלק מהרדמה אזורית).
שיתוק שארי
לעיתים קרובות נעשה שימוש בחומרים מרפי שרירים במהלך הניתוח. מצבים מסויימים הקשורים לאופן פעולת החומר משתק השרירים ואופן הפינוי שלו מהגוף (משתנה במצבים רפואיים שונים, בחולים מסויימים ועל פי החומר שנבחר) יוצרים מצב של הוותרות שיתוק שרירי מסויים לאחר ההתעוררות מהרדמה. מצב זה עלול להיות מלווה בקושי נשימתי, סגירת נתיב האויר, ראיה כפולה, וחרדה מצד החולה כאשר השפעת התרופות הסדטיביות חלפה אך עדין נותרה השפעת החומר המשתק. הטיפול כולל לעיתים מתן חומרים הנוגדים את השפעת החומר המשתק, ולעיתים אף מצריך הנשמה חוזרת/המשך הנשמה של החולה עד חלוף השפעת החומר המשתק.