הרדמה לניתוחי לב - סיבוכים בניתוחי לב

סיבוכים בניתוחי לב

-          Awareness (מודעות החולה למתרחש בניתוח)-מתרחשת ב- 0.18-1.3% מהמקרים. שימוש במינונים גבוהים של חומרים נרקוטים (אופיואידים) ומינונים נמוכים יחסית של חומרים היפנוטים/סדטיבים, ביחד עם השינויים הפיזיולוגים המהותיים סביב השימוש במכונת לב ריאה, המקשים על הערכת עומק ההרדמה, וביחד עם שינויי הטמפרטורה המהירים של החולה המשנים את עוצמת פעולת חומרי ההרדמה- כולם תורמים לעליה בסבירות ל- awareness (מודעות החולה למתרחש בניתוח), שהינה עדיין סיבוך נדיר יחסית. ישנם אמצעים (BIS) המאפשרים הערכת גלי EEG מוחיים תוך אומדן עומק ההרדמה באופן שעשוי למנוע awareness.

-          פגיעה נוירולוגית עקב תסחיפים ושינוים באספקת הדם והחמצן למוח.

-          אי יציבות המודינמית - החמרה של תפקוד לבבי ירוד קיים ע"י פגיעה איסכמיה-רהפרפוזיה, שימור לבבי לא נאות, איסכמיה, בעיה טכנית בגרפט, סתימת גרפט, אמבוליית אויר/אחר, רהווסקולריזציה לא מלאה של כלי דם כליליים דיסטלים או כאלה שלא יכולים להנתח, פגיעת רהפרפוזיה, הפרעה מסתמית חדשה/קיימת, הפרעות בקצב הלב (פרפור עליות היא ההפרעה השכיחה ביותר וקורית לרוב ביום 2-5 לאחר הניתוח).

-          תגובה דלקתית כללית (SIRS) עקב הסטרס שבניתוח, השימוש במכונת לב ריאה ומגע של דם עם מרכיבי המכונה היוצר תגובה דלקתית, וכן מיקרו-תסחיפים ומאקרו-תסחיפים של אוויר ומרכיבים רקמתיים שונים. התגובה הדלקתית עלולה לפגוע בתפקוד איברים שונים כגון הריאה, כליה, לב ומוח.

-          סיבוכים ריאתיים - כל ניתוח חזה כרוך בהפרעה בתפקודי הריאה המיוחסת למכניקת הנשימה ולכאב. ניתוח לב בפרט מועד לבעיות ריאתיות קלות עד קשות הכוללות תמט ריאה, ברונכוספזם (התכווצות דרכי האויר הריאתיות, בעיקר בחולי COPD או אסתמה), המוטורקס (דימום בבית החזה), פנימוטורקס (הצטברות אויר בבית החזה), בצקת ריאות- מהפרעה לבבית או מצב דלקתי כללי- ARDS (תסמונת ריאתית חריפה).

-          דימום והפרעת קרישה -שימוש במכונת לב-ריאה משפעל את מערכת הקרישה ופוגם בתפקוד טסיות הדם (גם בשל המגע עם מרכיבי המכונה וגם בשל טמפרטורת גוף נמוכה ודילול גורמי הקרישה ע"י נוזלים שניתנים בניתוח), דבר שיכול להתבטא בהפרעה בקרישת הדם ולהצריך שימוש במגוון מוצרי דם לתיקון ההפרעה.
ניתוח חוזר טומן בחובו סיכון יתר לדימום רב בשל הדבקויות בבית החזה וסביב הלב.
דימום לאחר ניתוח עלול לגרום לטמפונדה לבבית (הצטברות דם סביב הלב עם לחץ על מדורי הלב) ואי יציבות המודינמית, מה שמצריך התערבות כירורגית דחופה.

-          אי ספיקת כליות - נובע ממצב כלייתי לא תקין טרם הניתוח, ומשינויים מהותיים בזילוח הדם ואספקת החמצן לכליה במהלך הניתוח. מהווה גורם סיכון משמעותי למוות.

-          הפרעות מטבוליות - שינויים ברמות האשלגן בדם, רמת גלוקוז גבוהה, תת רמה של סידן ומגנזיום, כולן הפרעות שכיחות לאחר ניתוח לב עם מכונת לב ריאה ומצריכות טיפול ספציפי לתיקון ההפרעה.

-          סיבוכים בניתוח חוזר - ניתוח לב חוזר מהווה אתגר מיוחד. חיתוך החזה שם את החולה בסיכון יתר לדימום מכלי הדם הגדולים ומדורי הלב מאחר ותתכנה הדבקויות בין מבנים אלה לבין האספקט הפנימי של דופן בית החזה. כמו כן הסיכון להפרעות בקצב הלב עולה. מסיבות אלה המרדים נערך עם מנות דם מוכנות בחדר הניתוח ומדבקות דהפיברילטור המודבקות על בית החזה של החולה למתן מכת חשמל במידה ומתפתחת הפרעה בקצב הלב. ניתוחים אלה הם לעיתים קרובות גם מסובכים יותר טכנית. לעיתים נעשית קנולציה (החדרת הקטטר העורקי והוורידי של מכונת הלב ריאה) דרך עורק וווריד מפשעתיים לפני פתיחת החזה (ולא כפי שנהוג בד"כ- קנולציה של אבי העורקים והעליה הימנית בחזה הפתוח), לצורך הערכות להפעלה מהירה של מכונת לב-ריאה במקרה של דמם משמעותי.

-          חוסר התאחות של עצם החזה וזיהום פצע הניתוח - שכיח יותר בחולים מבוגרים, סכרתיים בתת תזונה.החולה מקבל במהלך הניתוח טיפול אנטיביוטי מונע.

 קרא עוד על סיבוכי הרדמה כללית.