מחלות רקע והרדמה במבוגרים - מחלות כליה ומערכת השתן
- פרטים
- נוצר ב 17 יולי 2013
- נכתב על ידי דר' גרג'י יונתן
- כניסות: 306598
מחלות כליה ומערכת השתן
אי ספיקת כליה כרונית- Chronic renal failure
הכליה היא איבר בטני המתפקד לשימור מאזן הנוזלים והאלקטרוליטים (מלחים) בגוף. תפקידים נוספים כוללים פינוי חומרי פסולת מטבוליים ותרופות, שליטה בכיווץ כלי הדם ווויסות ייצור כדוריות דם אדומות.
מגוון מצבים עלולים להוביל אי ספיקת כליות. בין הגורמים השכיחים לאי ספיקת כליות כרונית – יתר לחץ דם וסכרת. אי ספיקת כליות מערבת מערכות רבות הרלוונטיות למרדים.
מערכת הלב וכלי הדם- הפרעה בפינוי נוזלים מצריכה התאמה מדוקדקת של כמות ותכולת הנוזלים הניתנים לחולה במהלך וסביב הניתוח. תפליט פריקרדיאלי (נוזל סביב הלב) קיים לעיתים ועלול להיות עם השלכות על תפקוד הלב.
הפרעות מטבוליות- הפרעות אלקטרוליטריות (עליה ברמת האשלגן, ירידה ברמת הנתרן, שינויים ברמת הפוספט, מגנזיום וכו') וחמצת מטבולית הן בעלות השלכות על תפקוד הלב ומסכנות בהפרעות בקצב הלב. הפרעות כאלה מטופלות לפני ניתוח מתוכנן, לעיתים באמצעות דיאליזה.
חולי אי ספיקת כליות רגישים לנוזלים ועלולים לפתח בצקת ריאות ואי ספיקה נשימתית.
נוירולוגית- אנצפלופתיה אורמית היא מצב של הפרעה בקוגניזציה ובהכרה במצבי אי ספיקת כליות קשה.
המאטולוגית- אנמיה היא תופעה שכיחה באי ספיקת כליות ומצריכה טיפול טרום ניתוחי והערכות לדימום בניתוח ע"י הכנה מראש של מוצרי דם כולל מנות דם. באי ספיקת כליות קשה תתכן גם הפרעה בתפקוד הטסיות ונטיה לדמם.
חולה באי ספיקת כליות כרונית צריך לעבור בירור טרום ניתוחי הכולל אנמנזה מפורטת ובדיקה גופנית, אקג, צילום חזה, בדיקות דם הכוללות ספירת דם, בדיקות תפקודי כליה, אלקטרוליטים.
חולי אי ספיקת כליות סובלים לעיתים קרובות ממחלות נוספות (מחלות לב, כלי דם, סכרת וכו') שגם להן יש לתת את הדעת בהכנת החולה לניתוח, אופן ההרדמה, הניטור התוך ניתוחי והמעקב בהתאוששות.
כאמור, הכליות אחראיות בין השאר על פינוי תרופות רבות, לרבות תרופות הרדמה. המרדים ידרש להתאים את סוג התרופות ומינונם למצב החולה על מנת למנוע מינון יתר או השפעה ממושכת של הטיפול התרופתי. למשל, בחירת מרפי שרירים בעלי מנגנון פירוק שאינו תלוי בכליה.
מעבר להתמודדות המרדים עם ההשלכות של אי ספיקת כליות, עליו לתכנן את ההרדמה באופן שיצמצם ככל את הפגיעה בתפקוד הכליה הנובעת מעצם ההרדמה, השינויים ההמודינמים הנגזרים ממנה (ובכך מניעת הפרעה בזילוח הדם לכליה), והניתוח. ניתוחים מסויימים, כגון ניתוחי לב (בעיקר עם מכונת לב ריאה) וניתוחי כלי דם הם בעלי שיעור גבוה של הפרעה בתפקוד הכליה לאחר הניתוח. ישנן התערבויות, הן בהיבט ניטור החולה (כולל ניטור המשכי של לחץ הדם ותפקוד הלב, תפוקת השתן, וכן בדיקות דם לאלקטרוליטים, ובדיקות דם ושתן נוספות), הן בהיבט השליטה בפרמטרים ההמודינמים (שמירה על לחצי דם ותפוקת לב תקינים), והן בהיבט הטיפול התרופתי, המאפשרות צמצום מסויים של הסיכון לפגיעה כלייתית במהלך ולאחר הניתוח.
אי ספיקת כליה סופנית עם טיפול בדיאליזה- End Stage Renal Failure-Dialysis treatment
חולים המטופלים באופן קבוע בדיאליזה צריכים לעבור דיאלזה יום לפני הפרוצדורה המתוכננת. לאחר הדיאליזה, בדיקות דם עדכניות דרושות להערכת רמות האלקטרוליטים וספירת הדם.
מצבים חריפים שמצריכים טיפול דיאליזה דחוף כוללים היפרקלמיה (עליה ברמת האשלגן), חמצת מטבולית קשה, ועודף נוזלים ניכר (המתבטא בבצקת ריאות).
במקרים חריגים בהם החולה לא מספיק יציב לביצוע דיאליזה יכולה להדרש המופילטרציה המשכית במהלך הניתוח (CVVH).
מחלה חסימתית של דרכי השתן
- הגדלה שפירה של הערמונית- Benign Prostatic Hypertrophy- BPH-
- אבני כליה- Nephrolithiasis-