הרדמה לניתוחי כלי דם - ניתוח אורטה אנדווסקולרי

EVAR- Endovascular aneurysm repair- תיקון אורטה אנדו-ווסקולרי

ניתוח זה נעשה בגישה צינתורית (דרך המפשעה) ומאפשר תיקון של מפרצות, דיסקציות ומצבים אחרים של האורטה הבטנית או טורקלית (בחזה). הגישה הזו תופסת תאוצה ונעשית היום ביותר מ-50% מהפרוצדורות.

היתרונות של גישה זו כוללים ירידה בתמותה הפריאופרטיבית, וירידה בתחלואה [כולל ארועים לבביים (5%>), פגיעה כלייתית (3%>) וסיבוכים נשימתיים (5%>)]. לעומת זאת, כ-5% מצריכים מעבר לניתוח פתוח, כ- 15-20% מהמקרים יזדקקו לניתוח חוזר (פי 3-4 לעומת ניתוח פתוח), קרע של התיקון הוא שכיח יותר לעומת ניתוח פתוח ודלף מהשתל מתפתח בכ- 15% מהמקרים. מחיר הפרוצדורה יקר יותר.

במהלך הניתוח מוחדר סטנט גרפט המורכב מראש במדויק עבור החולה הספציפי, על סמך בדיקות דימות מוקדמות. הסטנט מוכנס לאיזור החולה בצנתור דרך חללי כלי הדם ומנופח לאחר מיקום מדויק שלו תוך שימוש בשיקוף רנטגן במהלך הפרוצדורה. לעיתים נדרש שימוש בסטנט עם פנסטרציות (fenestrated grafts) המכיל בתוכו פתחים הממוקמים במדויק במיקומי ההסתעפויות של העורקים השונים המסתעפים מהאורטה, ולעיתים נדרשת גישה משולבת בגישה פתוחה.  

הפרוצדורה יכולה להעשות בהרדמה מקומית (בד"כ בפרוצדורות הפשוטות והקצרות יותר), אזורית עם או בלי סדציה, או כללית (לרוב בפרוצדורות המורכבות והממושכות).

אמצעי הניטור, מעבר לאמצעי הניטור הסטנדרטים בניתוחים אלה כוללים קטטר עורקי פריפרי לניטור המשכי של לחץ הדם ולקיחת בדיקות דם, קטטרים ורידיים פריפרים גדולים למתן מהיר של נוזלים ומוצרי דם, קטטר בשלפוחית השתן לניטור תפוקת השתן, אמצעי חימום, ובניתוחים טורקואבדומינלים מורכבים (ניתוח המערב את האורטה בחזה ובבטן ומצריך שימוש בסטנט מורכב) נדרש לעיתים ניטור נוירופיזיולוגי להערכת תפקוד חוט השדרה ולעיתים החדרת קטטר לתעלת השדרה לניקוז נוזל שדרה, לצורך צמצום הסיכון לנזק לחוט השדרה. אקו לב דרך הוושט (TEE) משמש לעיתים גם להערכת תפקוד הלב במהלך הניתוח וגם למיקום הגרפט.