הרדמה איזורית נויראקסיאלית - הרדמה ספינלית

הרדמה ספינלית

הרדמה ספינלית נוצרת ע"י החדרת חומר מאלחש אל השק הספינלי המכיל את נוזל ה- CSF. החומר מתפשט בנוזל ה-CSF ופועל על שורשי עצבים.

החדרת המחט הספינלית נעשית לרוב בגובה L4-5 כלומר באזור המותני.

הגובה אליו יגיע החומר המאלחש ולפיכך גובה ההרדמה האזורית, נגזרים מפרמטרים רבים של המטופל, החומר המוזרק ואופן ההזרקה, כאשר הפרמטרים החשובים ביותר בהרדמה הספינלית הינם מנח החולה וצפיפות החומר המוזרק. על כן ישנה חשיבות רבה למנח החולה מיד לאחר הזרקת החומר והמטופל מתבקש לשתף פעולה בהשגת המנח האופטימלי להשגת הרדמה באיזור המיועד.

כמות החומר המוזרקת היא מינימלית אך השפעת החומר היא משמעותית שכן החומר בא במגע ישיר עם שורשי העצבים.
הרדמה ספינלית מופיעה מהר מאד לאחר הזרקת החומר. המטופל ירגיש חום ברגליים (נובע מהרחבת כלי דם בגפיים התחתונות), ואבדן תחושה ויכולת תנועה של הגפיים התחתונות. ההשפעות המהירות עלולות להתבטא גם בירידת לחץ דם ודופק (זאת עקב השפעת חומר ההרדמה על עצבים האחראים על כיווץ כלי דם פריפרים ועל פעילות הלב. תופעה זו שכיחה יותר כאשר גובה ההרדמה גבוה).

הרדמה ספינלית הינה לרוב הזרקה חד פעמית של חומר מאלחש אל החלל הספינלי. משך ההרדמה תלוי בסוג החומר שמוזרק, בצפיפותו, במאפייני החולה ובתוספים שונים המוספים לחומר המאלחש. לרוב, הרדמה ספינלית מוגבלת בזמן ונמשכת עד כשעתיים כך שמתאימה לניתוחים קצרים יחסית.

הרדמה ספינלית יכולה גם להנתן באופן המשכי באמצעות קטטר המוכנס לחלל הספינלי תוך הזלפה מתמשכת של חומר מאלחש דרכו. במקרה זה משך ההרדמה אינו מוגבל בזמן. אולם, הרדמה ספינלית המשכית אינה משוללת תופעות לוואי, כגון כאב ראש כתוצאה מדליפת נוזל ספינלי (מאחר ומשתמשים במחט יחסית עבה להחדרת הקטטר), ועל כן אינה משמשת בנפיצות.

טכניקת ביצוע הרדמה ספינלית

הפרוצדורה יכולה להעשות במנח ישיבה או במנח שכיבה על הצד, לפי העדפת המרדים ומצב החולה.

 מנח ישיבה- לא נכון (מימין) ונכון (משמאל)

מנח שכיבה על הצד- לא נכון (מימין) ונכון (משמאל)

המרדים ימשש את חוליות הגב באזור המיועד להזרקה ויסמן את נקודת הכניסה. המרדים יעטה כפפות סטריליות ויחטא את אזור הכניסה באמצעות נוזל אלכוהולי (הנוזל ייצור תחושת קור בגב). האזור מחוטא מספר פעמים ובהמשך מונח כיסוי סטרילי סביב מקום החדירה. מקום החדירה ייובש על מנת למנוע כניסת חומר אלכוהולי לחלל הספינלי. בשלב זה יש מרדימים שבוחרים לבצע הרדמה מקומית לפני הכנסת המחט הספינלית. מדובר בדקירה ע"י מחט דקה והזרקת מספר מיליליטרים של חומר הרדמה מקומית. לאחר המתנה של מספר דקות עד לפעולת חומר ההרדמה המקומית, יוודא שוב המרדים את מקום ההחדרה ויחדיר את המחט הספינלית בזווית הרצויה. כיוון נכון של המחט הספינלית והגעה לתעלה הספינלית תלויה במידה רבה בנסיון ובתחושת מעבר הרקמות השונות ע"י המחט. כניסה לחלל הספינלי תביא לטפטוף נוזל שדרה דרך המחט הספינלית. בשלב זה יזריק המרדים את החומר המאלחש שהכין באופן סטרילי מראש ומיד ישלוף את המחט.

השפעת ההרדמה הספינלית היא הדרגתית אך מהירה מאד והחולה מתבקש להגיע למנח שיביא לריכוז מכסימלי של חומר מאלחש באזור השורשים העצביים הרצויים.