סיבוכים בהרדמה כללית - סיבוכים אחרים

סיבוכים אחרים

תגובה אלרגית

במהלך הרדמה סטנדרטית ניתנים לחולה שורה ארוכה של תרופות, כולל תרופות הרדמה מסוגים שונים, אנטיביוטיקות, חומרים מונעי בחילה והקאה, חומרים למניעת רהגורגיטציה ואספירציה, ועוד. כל תרופה עלולה לגרום לתגובה אלרגית אך החומרים השכיחים ביותר שגורמים לתגובה אלרגית במהלך הרדמה הם חומרים מרפי שרירים סטרוידלים, לטקס, אנטיביוטיקות וחומר ניגוד. תגובה אלרגית קשה (אנאפילקסיס- Anaphylaxis) עלולה להיות כרוכה בתת לחץ דם קשה, הפרעה נשימתית קשה ומהווה סכנת חיים. שכיחות התופעה היא 1-2 מקרים ל-10000 הרדמות, כאשר 3-10% מהמקרים מהווים סכנת חיים.

כמובן שעל המטופל לציין בפני המרדים כל רגישות לחומר שחווה בעבר. על המרדים לזהות מצבים של אלרגיה לתרופות ולטפל בהתאם.

בחילות והקאות לאחר הרדמה

מדובר בסיבוך שכיח יחסית. ישנם חומרי הרדמה מעידים לסיבוך זה. גורמי סיכון לתופעה זו כוללים מין נקבי, העדר עישון, גיל צעיר וכן ניתוחים מסוימים (למשל ניתוחי בטן, חזה, ואף אוזן וגרון). 

סיבוכי החדרת קטטר ורידי מרכזי

החדרת קטטר ורידי מרכזי עלולה להסתבך לעיתים נדירות בחזה אויר (פנימוטורקס), טמפונדה לבבית או חזה-דם (כתוצאה מקרע של וריד מרכזי). סיבוכים מאוחרים כוללים זיהום של הקטטר.

מודעות בהרדמה- Intra-operative awareness

מודעות בהרדמה הינו מצב בו המטופל זוכר באופן ברור, בלתי צפוי ובלתי רצוי ארועים שקרו במהלך הניתוח תחת הרדמה כללית. 
שיעור התופעה באוכלוסיה הוא כ- 1-2 ל- 1000 מקרים. עם שכיחות מוגברת בילדים. 
רוב מי שזוכר ארועים תוך ניתוחיים לא חווה כאב ומדובר בזכרון שמיעתי עמום או תחושת חלימה שאינם יוצרים מצוקה. 
במידה והתופעה מתרחשת ההזכרות יכולה לקרות מיד לאחר הניתוח או שעות ואף ימים לאחר מכן. 
ברוב המקרים אין לכך השלכות אך במיעוט המקרים יש השלכות פסיכולוגיות שיכולות להיות ארוכות טווח (למשל תסמונת פוסט-טראומטית או דכאון).
ישנם גורמי סיכון לתופעה זו- 

-גיל (יותר בילדים), 

-חולים קשים עם רזרוות מוגבלות של תפקוד מערכת הלב וכלי הדם- מה שגורם לצורך בהפחתת מינוני חומרי ההרדמה (הפוגמים בתפקוד מערכת זו) ועל כן סיכון למודעות, 

-תנגודת לתרופות הרדמה (שעשויה להגרם מנטיה גנטית),

-סבילות לתרופות הרדמה כתוצאה משימוש בסמים (בנזודיאזפינים, קוקאין, אופיואידים),

-וכן אפיזודות קודמות של מודעות בזמן הרדמה. 

-ניתוחים מסוימים כגון ניתוח קיסרי, ניתוחי לב וניתוחים בחולה לא יציב מועדים יותר למודעות במהלך הרדמה. 

-שימוש קבוע בתרופות המשנות את תגובת קצב הלב או לחץ הדם לכאב/סטרס עלול לפגוע ביכולת המרדים לזהות מודעות בזמן הרדמה משום שמשנים את הפרמטרים ההמודינמים (קצב לב, לחץ דם וכו') עליהם מסתמך המרדים, בין השאר. 

-גורם נוסף למודעות בזמן הרדמה הן תקלות בציוד ההרדמה המשמש להעברת חומרי ההרדמה לחולה. 

המנעות מתופעת המודעות בהרדמה כוללת מעורבות של מרדים מנוסה שמתאים את מינוני וסוג תרופות ההרדמה (למשל ישנן תרופות, כדוגמת מידזולם בעלות אפקט אמנסטי- מונע הזכרות) ומסתמך על פרמטרים רבים לאבחון עומק ההרדמה במהלך כל הניתוח (למשל קצב הלב, לחץ הדם, טונוס השרירים, דמעת, לחצי הנשמה וכו'). בנוסף לכך קיים מכשור המאפשר כימות של עומק ההרדמה (תוכל לקרוא על כך בארגז הכלים של המרדים- אמצעי ניטור- אמצעי ניטור של מערכת העצבים המרכזית). מכשור זה ישמש על פי שיקול דעת המרדים ובמקרים בהם ישנו סיכון מוגבר לתופעת המודעות במהלך הרדמה. 
למרות כל אלה, מודעות בזמן הרדמה עדין קורית, אם כי לעיתים נדירות. 

שתף...