הרדמה לניתוחי עיניים - הערכה טרום ניתוחית

הערכה טרום ניתוחית

הערכה טרום ניתוחית מתחיל בהשגת בסיס הנתונים הסטנדרטי- ראה – המפגש הטרום ניתוחי , ובנוסף התייחסות ספציפית להקשר ההרדמתי בניתוחי עיניים בכלל ובניתוח הספציפי המתוכנן בפרט.  בעיות עיניות הן לעיתים חלק מסינדרום נרחב יותר המשפיע על מערכות שונות בגוף והערכה טרום ניתוחית מקיפה מחויבת לצורך הערכות מתאימה. ישנם מצבים בהם סינדרומים המתבטאים בין השאר גם בעיניים, מעלים סיכון לתסמונת החום הממאיר, שהינה תסמונת מסכנת חיים המופיעה במהלך הרדמה (קרא עוד ב-מצבים מיוחדים בהרדמה).

מספר נושאים מצריכים התייחסות מיוחדת-

תרופות "מדללות דם"- ניתוחי קטרקט ומספר ניתוחים עיניים אחרים- מאפשרים המשך השימוש בתרופות "מדללות דם".
ניתוח רשתית או ניתוח אוקולו-פלסטי יכול להצריך הפסקת תרופות אלה. מצבים בהם הפסקת השימוש בתרופות הללו מסוכנת במיוחד (למשל לאחר צנתור עם הכנסת סטנטים מפרישי תרופה-drug eluting stents) אפשר לשקול המשך הטיפול.
ההחלטות לגבי השימוש במדללי דם בניתוחים העיניים השונים נעשות תוך תיאום עם הצוות המנתח ולעיתים בשילוב קרדיולוג, המאטולוג או נוירולוג.

יתר לחץ דם יכול לשנות את בחירת החומרים המקומיים המיושמים על העין במהלך הניתוח, על מנת למנוע החמרת יתר לחץ הדם, על השלכותיו.

תנועת החולה במהלך ניתוח בהרדמה כללית או הרדמה אזורית עם או בלי סדציה עלולה להיות הרת אסון ולגרום לנזק עיני. תנועה במהלך הרדמה אזורית עם סדציה עלולה לקרות כאשר החולה סובל מקוצר נשימה בשכיבה, משתעל או סובל מאי נוחות בשכיבה ממושכת. יש לשאוף לאופטימיזציה טרם הניתוח של מצבים רפואיים העלולים להחריף תנועה במהלך הניתוח.

מצבים מטבולים ומולדים רבים הינם בעלי הסתמנויות עיניות. על המרדים להכיר את המצבים השונים ואת השלכותיהם בהקשר ההרדמתי.