הרדמה לניתוחים אורטופדים-גפה עליונה - ניתוח מיקרווסקולרי

ניתוח מיקרווסקולרי

התוויות-קטיעת חלקי גפה, פגיעה בכלי דם ועצבים

הניתוח-הטריה של רקמה נמקית, קיבוע שברים והשקה של גידים, כלי דם ועצבים. בד"כ משתמשים בניתוחים אלה בטורניקה (Tourniquet-חסם עורקי)- רצועה מתנפחת המונחת על החלק המקורב של הגפה למניעת אבדן דם מהשדה הניתוחי.

סוג הרדמה-לרוב, עקב משכם של ניתוחים אלה, נעשית הרדמה כללית, בד"כ משולבת בחסם עצבי היקפי מתמשך, באמצעות קטטר להזרקה המשכית או במנות חוזרות (בניתוחי הגפה העליונה מדובר בד"כ בחסם עצבי סופרא-קלוויקולרי אואינפרא-קלוויקולרי ).

טיפול בכאב בתר ניתוחי (פוסטאופרטיבי)-בד"כ משתמשים בחסם עצבי (בניתוחי הגפה העליונה- חסם עצבי סופרא-קלוויקולרי או אינפרא-קלוויקולרי ). קטטר מוחדר לאזור סמוך לפקעת העצבית הרלוונטית (ברכיאל פלקסוס) וחומר מאלחש מוזלף דרך הקטטר, גם במהלך הניתוח וגם לאחר הניתוח, לצורך שליטה בכאב הפוסטאופרטיבי. חסם עצבי נדרש בניתוחים אלה מסיבה נוספת- שיפור זרימת הדם לגפה הפגועה. קרא/י עוד על טיפול בכאב בתר ניתוחי. 

מנח- Supine (על הגב). עקב משך הניתוח משתמשים בד"כ במזרנים מיוחדים לפיזור אחיד של משקל הגוף למניעת פצעי לחץ.

סיבוכים-דימום, זיהום, פגיעות כתוצאה מהשימוש בטורניקה (איסכמיה של הגפה, פגיעה בעצבים וכלי דם), כשל של ההשקה.
סיבוכי הרדמה כללית, סיבוכי הרדמה אזורית, סיבוכי המנח.