סיבוכים בהרדמה איזורית - סיבוכי הרדמה איזורית נויראקסיאלית (מרכזית)

סיבוכים של הרדמה איזורית נויראקסיאלית (ספינלית, אפידורלית, קאודלית)

תופעות לוואי שכיחות לאחר ביצוע הרדמה אפידוראלית 

-תחושת קור וצמרמורת (עקב הרחבת כלי דם פריפרים).

-יתכן גרד באזורים שונים בגוף עקב השימוש בחומרים אופיואידים.

-קושי במתן שתן - עקב השפעת חומרי ההרדמה על עצבי שלפוחית השתן ומערכת השתן.

 סיבוכי הרדמה נויראקסיאלית

1. כאב גב- מופיע בכ-11% לאחר הרדמה ספינלית וכ-30% לאחר הרדמה אפידורלית (ובד"כ גם ממושך יותר). בד"כ הכאב מגביל עצמו וקצר טווח.

2. כאב ראש לאחר דיקור קרום הדורה ( post dural puncture headache) - עד 25% בהרדמה ספינלית (פחות בקשישים ופחות בשימוש במחטים מתאימות). שכיחות פחותה בהרדמה אפידורלית, אך במידה ונעשה דיקור קרום הדורה (דבר שלא אמור לקרות במהלך הרדמה אפידורלית) הסיכון לכאב ראש גבוה.

3. שינויים המודינמים - החסם הנויראקסיאלי משפיע לא רק על מסלולים עצביים המוליכים כאב ומוטוריקה אלא גם על מסלולים הפועלים לכיווץ כלי דם ומשפיעים על קצב ההתכווצות ועוצמת התכווצות הלב (המערכת הסימפטטית). מידת ההשפעה הזו עולה ככל שגובה החסם גבוה יותר. הפחתה בכיווץ כלי הדם, בקצב הלב ובתפקוד הלב יובילו לירידה בלחץ הדם, דבר בעל השפעה על כל מערכות הגוף. המרדים ידרש לתמוך בלחץ הדם ע"י חומרים מכווצי כלי דם ולעיתים חומרים המאיצים את פעילות הלב. דום לב במהלך הרדמה נויראקסיאלית הוא נדיר למדי- כ- 1.8 מקרים ל- 10000 הרדמות. 

4. הפרעת שמיעה - כ-20-40% לאחר הרדמה ספינלית, בד"כ קלה וחולפת לאחר 1-3 ימים, שכיח יותר בנשים.

5. רעילות (טוקסיות) סיסטמית - מדובר בספיגת חומר הרדמה מקומית לדם, דבר שיכול להתבטא בפרכוסים, אבדן הכרה, הפרעות בקצב הלב ואף מוות. טוקסיות תתכן בהרדמה אפידורלית במידה וההזרקה נעשית לתוך כלי דם במקום לחלל האפידורלי או כאשר משתמשים בנפחים גדולים של חומר הרדמה מקומית בריכוז גבוה.

6. הרדמה ספינלית מלאה (total spinal anesthesia)- מצב שקורה כאשר גובה ההרדמה חרג מעבר למתוכנן ועל כן עלול להפגע תפקוד שרירי הנשימה והלב, המקבלים עצבוב מהחלקים הגבוהים יותר של חוט השדרה. מצב זה הוא מסוכן ויכול לגרום לאי ספיקה נשימתית, הפרעות בקצב הלב ונפילה בלחץ הדם.

7. פגיעה נוירולוגית- מצב יחסית נדיר- 0.03-0.1% (כאשר בד"כ לא ניתן לייחס בוודאות את הפגיעה הנוירולוגית להרדמה האזורית עצמה). מדובר בשינויי תחושה או חולשת שרירים באזורים הרלוונטים. במקרים נדירים מאד יתכן שיתוק מלא של הגפיים התחתונות. מצבים אלה יתכנו כתוצאה מטראומה ישירה לחוש השדרה או העצבים היוצאים ממנו, הפרעה באספקת הדם לחוט השדרה, הזרקת חומרי הרדמה בעלי השפעה נוירוטוקסית (הפוגעת בעצבים), הווצרות זיהום חיידקי בחלל הספינלי או האפידורלי, או המאטומה (שטף דם) אפידורלי הלוחץ על המבנים העצביים.

8. גירוי שורשי זמני-   Transient radicular irritation(TRI) . מדובר בכאב/אי נעימות כתוצאה מגירוי שורשי עצבים באזור ביצוע ההרדמה האזורית. בד"כ חולף עד 72 שעות ובמיעוט המקרים נותר עד חצי שנה.

9. המאטומה (שטף דם) אפידורלית - מצב נדיר ומסוכן, כ- 1 ל-150000 מקרים. מתבטא ברדימות או חולשה של גפה תחתונה בשל לחץ של ההמאטומה על מבני חוט השדרה. עיכוב בפינוי ניתוחי של ההמאטומה מעבר ל-8 שעות מפחית את הסיכוי להתאוששות.

10. אבצס ספינלי או דלקת קרום המוח (מנינגיטיס).