מאמרים

המפגש הטרום ניתוחי-מבוגרים

המפגש הטרום ניתוחי הינו מפגש עם מרדים שנערך במרפאה הטרום ניתוחית מספר ימים עד חודשים לפני מועד הניתוח המתוכנן, תלוי בדחיפות הניתוח ובזמינות המערכת. את המפגש הטרום ניתוחי במצבים דחופים מחליפה בדיקת מרדים קפדנית שנערכת באולם הקבלה של חדר הניתוח דקות לפני הכניסה לחדר הניתוח.

מטרות המפגש

-        הערכת מצבו הרפואי של החולה, הטיפול התרופתי בו וההיסטוריה הרפואית וההרדמתית, 

-        סקירת והערכת הקושי בשליטה על נתיב האויר,

-        הערכת הסיכונים בסוגי הרדמה שונים בחולה הספציפי, ובחירת סוג ההרדמה האידיאלי,

-        שלילת מצבים העלולים לסכן את החולה במהלך הרדמה,

-        אופטימיזציה של מצבו הרפואי של החולה לקראת הניתוח,

-        מתן הנחיות להמשך בירורים רפואיים (בדיקות רפואיות וייעוצים) טרם ההרדמה,

-        מתן הסבר לחולה על ההרדמה, המהלך סביב הפרוצדורה, וההתכוננות להרדמה כולל התחלת טיפולים תרופתיים מפחיתי סיכון בחולים מסויימים,

-        אפשרות לשאילת שאלות והשלמת פערי ידע,

-        החתמה על טופס הסכמה מדעת להרדמה.

חשוב להצטייד בכל המסמכים הרפואיים שברשותכם וכדאי להכין שאלות מראש למרדים.

לאחר הכרות ראשונית עם המרדים (הוא לאו דווקא המרדים שיבצע את ההרדמה בפועל), תתבקשו לענות על מספר שאלות שירחיבו את בסיס הידע עליכם, בכל הנוגע להרדמה ולניתוח.

-        מהי הפרוצדורה המתוכננת?

-        מהי האינדיקציה (הסיבה) לפרוצדורה.

-        גיל

-        משקל וגובה

-        רגישות לתרופות- לאילו תרופות ובמה התבטאה הרגישות.

-        היסטוריה של עישון- מספר חפיסות ביום, מספר שנות עישון.

-        מחלת חום לאחרונה-נזלת/שיעול/כאב גרון בחודשיים האחרונים.

-        שימוש באלכוהול או סמים.

-        מחלות מדבקות-דלקת כבד נגיפית B ו-C, HIV, שחפת וכו'.

-        היסטוריה של ניתוחים/פרוצדורות והרדמות, והמהלך ההרדמתי בניתוחים הללו. חשוב לציין כל ארוע חריג במהלך הרדמה בעבר כולל תגובות לחומרי הרדמה, קשיים בהתאוששות מהרדמה, קושי באינדוקציה של הרדמה או צנרור הקנה, וכן בעיות בהרדמה שהופיעו בבני משפחה.

-        מחלות רקע- תוך מיקוד במחלות של מערכת הלב וכלי הדם ומערכת הנשימה. [לחץ כאן כדי להעריך את הסיכון הלבבי שלך לפני הרדמה לניתוח שאינו ניתוח לב].

         -סבילות למאמץ

         -כאבים בחזה, קוצר נשימה

         -בדיקות אבחנתיות בעבר- אקו-דופלר לב, מבחן מאמץ, מיפוי לב, צנתור, בדיקת קרדיולוג.

-        תרופות קבועות כולל תרופות שאינן תרופות מרשם.

בדיקה גופנית

-        מפתח הפה.

-        שיניים תותבות/ מתנדנדות / שבורות.

-        תנועת הלסת.

-        תנועת הצוואר והיקפו.

-        דירוג "מלמפטי".

-        מדידת מרחק "תירומנטלי" (המרחק בין הסנטר לסחוס התירואיד).

-        הערכת שמנות חולנית.

בדיקות אלה רלוונטיות להערכת דרגת הקושי של הנשמה במסכה וצנרור הקנה (הכנסת צינור הנשמה לקנה הנשימה) במהלך הרדמה כללית. פרוצדורה זו נעשית בחלק ניכר מההרדמות הכלליות. חריגות אנטומיות עלולות להקשות על הפרוצדורה ושמות את המטופל בסכנת קושי בהנשמה והעדר חמצון הגוף, ומכאן החשיבות הגדולה שבבדיקה זו עבור המרדים.

-        האזנה לריאות

-        האזנה לקולות הלב

-        סימנים חיוניים- קצב ומקצב הלב, לחץ הדם

בדיקות עזר

-        אקג

-        צילום חזה

-        אקו לב, מיפוי לב, מבחן מאמץ,

-        בדיקת תפקודי ריאות,

-        בדיקות דימות נוספות.

ייעוצים

לעיתים נדרשת חוות דעת של רופא מומחה בתחומו על מנת להגיע להחלטה מושכלת בהקשר ההרדמתי. למשל-

-בדיקת קרדיולוג בשאלת המשך בירור/טיפול- למשל ביצוע צנתור לב טיפולי ואף ניתוח לב טרם הניתוח המתוכנן.

-בדיקת רופא ריאות וביצוע בדיקת תפקודי ריאות לצורך אופטימיזציה לפני הרדמה וניתוח.

-בדיקת א.א.ג להערכת נתיב אויר בעייתי.

-בדיקת המאטולוג המתמחה בקרישה בהקשר להפרעות דמם.

לאחר שקלול כל הגורמים ניתן להשתמש בשיטת דירוג של ארגון המרדימים האמריקאי המתייחסת לדרגת הסיכון ההרדמתי בניתוח.

ישנם מספר גורמי סיכון הרדמתיים משמעותיים שכוללים- מחלת לב פעילה, סכרת, אי ספיקת כליות, ושבץ מוחי בעבר. גורמי הסיכון הללו מצטרפים לדרגת הסיכון והנרחבות של הניתוח (הניתוחים שנחשבים המסוכנים ביותר הם ניתוחים ווסקולרים גדולים וניתוחים נרחבים וממושכים עם מעברי נוזלים משמעותייים במהלכם) ויוצרים תמונה של דרגת הסיכון ההרדמתי והניתוחי.

בתום המפגש הטרום הרדמתי תקבלו הנחיות לגבי צום לפני ניתוח, שימוש בתרופות לפני הניתוח (אילו תרופות יש להשמיט בבוקר הניתוח או אילו תרופות יש ליטול ספציפית לפני הניתוח).

לרוב נרשמות תרופות למטרת הרגעה ו/או הפחתת כאב בבוקר הניתוח, (למשל ווליום) על מנת שתגיעו לאולם הקבלה רגועים, וכן לריכוך אינדוקציית ההרדמה.
בחולים בסיכון ינתן טיפול למניעת רהגורגיטציה ואספירציה של תוכן קיבה באמצעות חומרים המפחיתים או סותרים את ייצור החומצה הקיבתית ומשפרים את תנועתיות הוושט והקיבה. 
מצבים מסויימים מצריכים מתן חומרים לייבוש הפרשות דרכי האויר.
במחלות ריאות או במעשנים תנתן לעיתים קרובות אינהלציה של מרחיבי סימפונות כשעתיים לפני הניתוח. בחולים מאושפזים ההנחיות הללו מועברות לצוות המטפל במחלקה שאמון על ביצוע ההנחיות. 

מפגש טרום הרדמתי יעיל אמור לרכך את חששותיכם ויכול אף להחליף מיליגרמים רבים של חומרי הרגעה.

שתף...