ההרדמה שלי
- פרטים
- נוצר ב 22 אוגוסט 2013
- נכתב על ידי דר' גרג'י יונתן
- כניסות: 60098
משקל וגובה
מימדי הגוף עשויים לשנות מהותית את צורת ההרדמה ואת הסיכון לסיבוכים סביב ההרדמה. לעיתים קרובות נדרשים שינויים בפרמטרים ההנשמתיים, סוג ההנשמה, אמצעי הניטור, מינוני תרופות הרדמה ותרופות אחרות, מנח החולה בהרדמה ולאחריה, ושימוש בעזרים שונים במהלך ההרדמה ואחריה, בהתאם למימדי החולה.
אחד הפרמטרים החשובים בהערכת משקל יתר הוא BMI (Body Mass Index): המשקל בקילוגרמים חלקי הגובה במטרים בריבוע.
BMI גבוה (מעל 30, ואף מעל 25) הוא בעל השלכות על ההרדמה. קראו עוד על שמנות והרדמה.
הרגלים
עישון, צריכת אלכוהול וסמים משפיעים הן על גורמי סיכון למחלות רקע קשות (כדוגמת טרשת עורקים), הן על סיבוכים סביב ההרדמה והן על תגובת החולה להרדמה.
עישון
עישון סיגריות מהווה גורם סיכון הרדמתי משמעותי ומעלה את הסיכון לסיבוכים נשימתיים (למשל דלקת ריאות שלאחר הניתוח) וסיבוכי נתיב אויר (ברונכוספזם, לרינגוספזם- כיווץ רפלקסיבי של מרכיבי דרכי האויר באופן שעלול להקשות על הנשמת החולה).
הפסקת עישון טרם הניתוח היא בעלת משמעויות שונות כאשר הפסקת העישון נעשית בזמנים שונים:
- הפסקת עישון 2-3 חודשים לפחות לפני הניתוח מביאה לשיפור משמעותי בפרמטרים הפיזיולוגים הנשימתיים ומפחיתים את הסיכון הנשימתי סביב הניתוח.
- ניתן להפחית את הסיכון גם עם הפסקת העישון כ-4-6 שבועות לפחות לפני הניתוח.
- הפסקת העישון יום לפני הניתוח עשוייה לשפר את ניצול החמצן בגוף המטופל. העישון כשלעצמו מעלה את רמת carbon monoxide(CO) בדמו של המטופל ובכך פוגם בתהליך ניצול החמצן לצורך ייצור אנרגיה. פינוי CO מהגוף יחסית מהיר ולכן הפסקת עישון משפרת את המצב בהיבט זה.
- מאידך, הפסקת עישון בין יומיים לבין 4-6 שבועות לפני הניתוח עלולה להעלות את כמות ההפרשות ואף להגביר במידת מה את הסיכון הנשימתי סביב הניתוח. אולם בהקשר לממצא זה ישנה מחלוקת בין מחקרים שונים.
צריכת אלכוהול
צריכת אלכוהול מוגזמת עלולה להוביל להפרעות במגוון מערכות, בינהן הכבד, מערכת העיכול והלב, מעבר לכך ישנה השפעה על התגובה לחומרי הרדמה ועל המינונים הנדרשים.
צריכת סמים
צריכת חומרים נרקוטים וסמים אחרים משפיעים על תגובת החולה להרדמה ומצריכים שינויים משמעותיים במינוני התרופות ובבחירת סוג ההרדמה. סמים מסויימים (קוקאין) עלולים להיות בעלי השלכות מסוכנות על מערכת הלב וכלי הדם ומחייבים המנעות מתרופות המשמשות במהלך הרדמה ועלולות להחמיר את הסיכון (למשל אפדרין- תרופה המשמשת להעלאת לחץ הדם וקצב הלב).
יש לפרט בפני המרדים כל שימוש בחומרים או סמים, כולל תדירות השימוש וסוג החומרים.
בדיקה גופנית
הבדיקה הגופנית היא חלק בלתי נפרד מהבדיקה הטרום הרדמתית. במסגרת בדיקה זו יעריך המרדים את המערכות הרלוונטיות ביותר להרדמה ומערכות גוף נוספות על פי מחלות הרקע של החולה.
ההתמקדות בבדיקה זו היא בהערכת נתיב האויר (שמטרתה זיהוי מוקדם של נתיב אויר קשה- מצב שעלול להיות מסכן חיים), מערכת הלב וכלי הדם (המערכת הקרדיווסקולרית) ומערכת הנשימה.
הערכת נתיב האויר
הפה
נבדק מפתח הפה , תקינות פעולת מפרק הלסת, אורך הלסתות והיחסים בינהן. דירוג מלמפטי מעריך את היחסים בין מבנים שונים של חלל הפה ועשוי לחזות במידת מה נתיב אויר קשה.
השיניים
יש לציין בפני המרדים נוכחות של שינויים תותבות, שיניים רופפות או שיניים בולטות-ההשתלטות על נתיב האויר כרוכה במניפולציה של הפה והחדרת מכשור (טובוס, LMA, oral Airway) המאפשר שימור נתיב האויר פתוח במהלך ההרדמה. החדרת המכשור הזה עלולה לגרום לנזק לשיניים רופפות ולכן יש לציין נוכחות שיניים רופפות בפני המרדים. שיניים בולטות עלולות להקשות על לרינגוסקופיה וצנרור קנה. שיניים תותבות מוצאות לפני ההרדמה והעדר שיניים מקל בד"כ על צנרור קנה אך מקשה על הנשמה במסכה.
הצוואר
אורכו, עוביו, המרחקים בין מבנים צוואריים ולסתיים וחופשיות תנועתיות הצוואר- כולם חשובים בהערכת קלות הלרינגוסקופיה וצנרור הקנה.
בדיקות חריגות מצריכות הערכות מיוחדת מצד המרדים לצורך השתלטות על נתיב האויר.
הערכת מערכת הלב וכלי הדם
מערכת הלב וכלי הדם מוערכת על סמך ההיסטוריה הרפואית , הסבילות למאמצים, האזנה לקולות הלב, בדיקת לחץ דם ודופק, בדיקת אקג, ובדיקות עזר נוספות (כולל אקו לב, מיפוי לב, צנתור וכו'). תוכלו להרחיב על הסיכון הלבבי בניתוחים שאינם ניתוחי לב בקישור הבא.
הערכת מערכת הנשימה
הערכת מערכת הנשימה נעשית באמצעות ההיסטוריה הרפואית, הערכת סבילות למאמצים, האזנה לריאות, צילום חזה ובדיקות נוספות (כגון תפקודי ריאה).
כאמור, מערכות גוף נוספות נבדקות בהתאם למצב החולה, מחלות הרקע שלו, והניתוח המתוכנן.
שתף...
